יום ראשון, 19 באפריל 2015

אסון מילאנו: ההשפעה השלילית של הזכייה ביורוליג על מכבי תל אביב



    מהלך אחד מקרי בהצלבה בעונה שעברה הביא לאפקט דומינו במכבי תל אביב, שסופו הצג מוטעה לגבי מצבה ביחס לאריות אירופה והשתקה של כל ביקורת הגיונית. מתן משיח מסכם את ההפסד הנוסף לפנרבחצ'ה דרך האשליה של הצהובים והכישלון של מחלקת הסקאוטינג.

    http://msc.wcdn.co.il/w/w-635/1890256-18.jpg
    אלכסנדר קופץ לקחת ריבאונד מול וסלי - עוד ניסיון לא מוצלח
    תפיסת העולם של מכבי תל אביב השתנתה לאורך השנים. פחות ברמת הכדורסל. יותר ברמת הניהול. שהוא כנראה נגזרת של זהות המנהלים. מאחר שנושא זה נדון ונלעס לא אחת, לא אדבר על ההסברים למה שקורה שם , אך רק נזכיר שהגישה המודרנית במכבי טוענת כבר שנים , בין היתר, שקודם כל שומרים על שפיות תקציבית. חושבים מחוץ לקופסא בכל הקשור למדיניות החתמת השחקנים. מחפשים מציאות וגניבות. מתנגדים לבנייה רוחבית של הסגל. זהו, על קצה המזלג.

    האם הגישה הניהולית הזו היא הנכונה עבור מכבי תל אביב? אפשר להתווכח. 
    ומסתבר שאפשר גם להתווכח סביב השאלה אם המודל הזה מוכיח את עצמו. אם שומעים וקוראים את ההצהרות והראיונות של מנהלי הקבוצה בימים האחרונים, מבינים שהכול טוב ויפה - שלכל אירופה יש מה ללמוד. שהמוח היהודי שוב עושה לכולם לבית ספר. אה, ושמחלקת הסקאוטינג, זאת שמזמן שינתה שמה למחלקת המדיניות המקצועית, היא הדובדבן האמיתי שבקצפת.
    אז רגע נעצור ונבחן לרגע את מודל הניהולי מקצועי של מכבי במבחן מעשי. 
    בשבע עונות היורוליג האחרונות, הגיעה מכבי חמש פעמים לשלב ההצלבה ללא יתרון ביתיות. שתי עונות חריגות יקזזו האחת את השנייה: הפעם היחידה בה מכבי הגיעה עם יתרון ביתיות (והודחה על ידי פרטיזן בלגרד של יאן וסלי) והפעם היחידה בה מכבי הודחה עוד בשלב הטופ 16. במילים אחרות, מכבי היא קבוצה ששווה מקומות 5-8 ביבשת, כל עוד משחקים בשיטת ליגה (ולפני שנכנס טירוף הפיינל פור). הרבה מתחת לאימפריות האמיתיות של היבשת. והעשירות, יש לומר ביושר. 
    ואם ננתח את שני המשחקים הראשונים של שלוש סדרות ההצלבה האחרונות, נגלה כי היריבה נראתה טובה ממכבי בדרגה לפחות.
    ריאל מדריד, לפני שני עונות בדיוק , התקשתה מול מכבי בעיקר ברבע הראשון של המשחק הראשון. וזהו. בעונה שעברה שלטה ארמאני מילאנו במשהו כמו 75 דקות מתוך 80 הראשונות. ונכון לעכשיו ואחרי שני משחקים בטורקיה, אין שום מקום להשוות בין אלופת טורקיה לאלופת היורוליג. ברמת הסגל. בכדורסל. ברמת האימון. בהכל. המזל הוא שבעונה שעברה הצליחה מילאנו , להפסיד משחק אחד שבו שלטה לחלוטין. ולשנות לחלוטין את מהלך ההיסטוריה התקין - כולנו יודעים איך זה נגמר.

    מילאנו הפסידה משחק בו שלטה לחלוטין - כולנו יודעים איך זה נגמר.


    העונה שעברה הסתיימה בריצה בלתי סבירה בכלל ובזכייה בלתי סבירה בכלל ביורוליג. במה שנראה כמו יום האבל של כל הפרשנים אשר במשך כל השנה קטלו שוב ושוב את צורת בנייתה וצורת המשחק של מכבי. והזכייה הזאת משמשת כמודל של הנהלת אלופת היורוליג. שקיבלה מן הסכמה על כל החלטה מוטעית שמתקבלת שם. כי מרגע שהונף הגביע בפיינל פור במילאנו, כבר אי אפשר להגיד כלום. הפרשנים לא מבינים כלום. המאמנים של מכבי, אם זה דיוויד בלאט או גיא גודס , לא מבינים כלום. אף אחד לא מבין כלום. כי הלו, אנחנו זכינו ביורוליג.
    ועל כך אפשר לומר בפה מלא - שדקה אחת של הצלחה יכולה לממן שנות כישלון רבות.

    בעונה שעברה נמנעה מכבי מלבצע שינויים נדרשים בתנועה.
    וכשביצעה, הנחיתה את שחקן העבר אנדראה ז'יז'יץ', שלא תרם דבר לקבוצה שלו. בדומה לאי-התרומה, עונה אחת לפני, של דארקו פלניניץ' או מלקולם תומאס או גאורגי שרמדיני. אבל ז'יז'יץ', השתתף בחגיגות בכיכר רבין. וזה הוביל לתאוריית הכימיה הקבוצתית המנצחת, שהובילה לאי החתמת גארד זר. לוויתור השערורייתי על גל מקל. להמשך האמונה העיוורת ביכולתה של מחלקת הסקאוטינג להוציא מים מהאבן. אותה מחלקה שהנחיתה כאן העונה את מרקז היינס. את נייט לינהארט, שאילולא הפציעה של פניני כבר מזמן לא היה כאן. את ג'ו אלכסנדר שפתח בסערה בשניים- שלושה משחקיו הראשונים ומאז בנפקדות מלאה.

    האמת? כשחושבים על זה לעומק, מסתבר שמכבי אכן הוציאה לפועל את המסקנה לפיה עדיפה קבוצה רזה עם מספר כוכבים על פני קבוצה רוויית שחקנים בינוניים שנבנית לרוחב. רק שבמקום בינוניים בסגל עמוק, הלכו שם על בינוניים בסגל מקוצר.
    שחקני פנר חוגגים. אם יש קבוצה שיכולה לחזור מ2:0 זאת מכבי.

    על המשחק השני בסדרה אין הרבה דברים לכתוב. שריקת הפתיחה הייתה גם שריקת הסיום. לעולם לא נדע אם רוטציה שונה ורחבה יותר של גודס במשחק הראשון הייתה משנה את התמונה. יכול מאוד להיות שאי השילוב של סילבן לנדסברג במשחק מספר 1 גמרה את הסדרה. יתכן וזה היה ההבדל בין גניבה מול קבוצה לחוצה לבין הפסד. בטוח שזה לא תרם ליכולת של שחקני מכבי לעמוד על הרגליים יומיים אחרי.
    ואחרי שאמרנו את כל זה, חייבים לזכור שאנחנו מדברים כאן על מכבי תל אביב. נכון שהסגל שלה שווה הצלבה והביתה, אבל המועדון שווה הרבה יותר. בכל הרכב ובכל עונה. ואם יש קבוצה אחת שיכולה לחזור מהקרשים ומ-2:0, ובניגוד לסטטיסטיקה ביורוליג המציבה את העובדה שאף קבוצה בהיסטוריה ארוכת השנים של המפעל לא חזרה מפיגור שכזה לניצחון בסדרה, זאת הקבוצה. אבל לפני שחושבים על קאמבק מהסרטים, צריכים קודם כל לנצח את משחק מספר 3. אחר כך אלוהים גדול.





















אין תגובות:

פרסום תגובה